domingo, 17 de febrero de 2013

Shovrim shtikah: fotos 2003-2013

Traducción: Durante la última jornada miles de personas, en Israel y en el mundo, vieron la foto "compartida" que se encuentra a la derecha: un soldado israelí apuntó su arma contra un niño, lo fotografió y subió la imagen en instagram. En unas cuantas horas la foto se difundió ampliamente en las redes sociales, mientras más y más personas se rebelan contra una manifestación semejante, en la que un ser humano puede apuntar un arma contra un niño sólo para hacer algo "gracioso" y subirla a la red. La foto de la izquierda fue tomada por soldados en Hebrón en 2003 y fue exhibida por "Shovrim shtikah" (rompiendo el silencio), También allí un soldado israelí apuntó su arma contra un niño y lo fotografió con su cámara personal como recuerdo: un gesto que proviene de un sentimiento de poder infinito relacionado con el dominio sobre otro pueblo. Pasaron 10 años. Los artefactos y las aflicciones cambiaron, los sistemas para compartir fotos cambiaron. La sensación de poder extendida (diseminada) y el desprecio punzante por la vida humana y el respeto del ser humano permanecen.
Así se ve la ocupación, así se se veía hace una década y así se ve hoy. Así se ve el dominio militar sobre una población civil.



ביממה האחרונה צפו אלפי אנשים, בישראל ובעולם, 


בשיתופים של התמונה מימין: חייל ישראלי כיוון נשק אל ילד, צילם והעלה לאינסטגרם.
 

תוך כמה שעות הצילום הגיע לתפוצה רחבה בכל הרשתות החברתיות, כשעוד ועוד אנשים מתקוממים כנגד מפגן הכח הזה, שבו אדם מסוגל לכוון נשק אל ילד רק כדי לעשות "קטע" ולהעלות לרשת.
התמונה משמאל צולמה על ידי חיילים בחברון ב-2003 והוצגה בתערוכה הראשונה של "שוברים שתיקה". גם שם, חייל ישראלי כיוון נשק אל ילד וצילם במצלמתו האישית למזכרת, מחווה של תחושת כוח אינוספית שקשורה בשליטה על עם אחר.
עשר שנים עברו. המכשירים והאפליקציות השתנו, המערכות לשיתוף תמונות השתנו.
תחושת הכוח המופרזת והזילזול הבוטה בחיי אדם ובכבוד האדם נשארו.

ככה נראה כיבוש, כך הוא נראה לפני עשור וכך הוא נראה היום. ככה נראית שליטה צבאית על אוכלוסיה אזרחית

No hay comentarios:

Publicar un comentario en la entrada