sábado, 18 de julio de 2009

Contra el sitio por sed en Cisjordania - protesta

Gracias a Eduardo Mosches por el envío

Israel leaves the inhabitants of the West bank thirsty
Join us in a protest against the water shortages caused by the occupation

Dry water taps – no water for drinking or bathing, many months during the summer heat. Since March this is the situation of many families in the villages Qarawat Bani Zayed, Kufr 'Ein, Ramani & Nabi Salah, 15,000 people. In the same time, these Palestinian villagers can see beyond the settlements' fences a different situation. They see green lawns and sprinklers irrigating the whole day. A similar situation exsists in many other parts of the West Bank.

We hereby call activists to join and donate money to the protest campaign
Checques can be made to Rabbis For Human Rights,
9 Harechavim St. Jerusalem, 93462, Israel.
Or to account No.153380 in Bank Hapoalim branch 782, Aza, Jerusalem.
N.B.: Mention for water campaign

In a later announcement we shall give details about the water convoy to Qarawat Bani Zayed that will take place on 07/08/09

Further activities will consist of demonstrations, petitions, letters, appeals to MKs, embassies and intl. organizations.

Details and comments: Yuval 050-7336117, Yakov 050-5733276, 09-7670801 email manor12@zahav.net.il

Background: Since the occupation in 1967, Israel took control over most of the water sources in the West Bank, and uses them for Israeli clients and especially for settlers. The mountain acquifer is considered a joint (Palestinian-Israeli) water reservoir that Israel is permitted to use – but not in the current way when 80% of the water is taken by Israel and the remaining 20% are allocated to the millions of Palestinian inhabitants. Other water sources, as in the Jordan valley, are used almost exclusively by Israelis and only meager quantities are left for the usage of Palestinians. The Palestinian inhabitants of the south Hebron area having a serious problem of water shortage as well. In Israel and the settlements, the mean per capita water consumption for domestic and municipal usage is 235 lites per day, and in the occupied territories it is 66 litres per day only. 227,500 people in 220 villages are not connected to the water system. An additional 190,000 people have only partial water supply.

The Oslo accords reaffirmed the Israeli control over the water supply and pumping. The Palestinians assumed that it was a temporary agreement, and according to the time table that was established then, by May 1999 an independent Palestinian state would be established with control over its natural resources. The continuing water shortage increases the anger and frustration the Palestinians feel.

The small quantity of water supplied to the Palestinians is not distributed equally. As the water runs through the pipes the quantity reduces and as a home is situated higher up the pressure diminishes, and as a result the highest situated homes do not receive supply at all.

The village Qarawat Bani Zayed, situated on a mountain slope, is an example to this difficult situation. Lately Israeli peace activists visited this village and heard of this difficult situation. Many inhabitants of this village have to purchase water from water tanks at high prices – up to NIS 40 to 1 cubic metre of water, ten times its price in Israel or the settlements. Abud spring that gave them water before the occupation was caught by Mekorot, the Israeli water supply company, and only a small portion of its water currently arrives at the village.

Supplying enough water to the Palestinian civilians – for their homes, public and agricultural needs is not a favour or act of compassion. This is a legal and moral obligation whose violation is a serious crime against international law.

Organisations participating: Anarchists against the fence, Bat Shalom, Gush Shalom, The Israeli Committee Against Home Demolitions, The Israeli Committee Against Torture, The Alternative Information Centre, Yesh Gvul, Sadaqa-Reut, Coalition of Women for Peace, Physicians for Human Rights.


מדינת ישראל מצמיאה את תושבי הגדה המערבית
בואו להשתתף במחאה על מצוקת המים

פותחים את הברז ואין מים – לא לרחצה וגם לא לשתיה, לא יום, לא יומיים אלא חודשים רבים בחום הקיץ. מאז חודש מרס השנה זהו מצבן של משפחות רבות בכפר קרוואת בניי זייד ושכניו כופור עין, רמאני, ונאבי סלאח, בסך הכל כ- 15,000 נפש. בו בזמן, יכולים תושבי הכפרים לראות מעבר לגדרות ההתנחלויות הסמוכות דשאים ירוקים וממטרות מסתובבות כל היום. מצב דומה קיים בחלקים רבים של הגדה המערבית.
אנו קוראים לפעילות ולפעילים להשתתף ולתרום למסע המחאה
המחאות ניתן לשלוח לפקודת "מטה הקואליציה" ת.ד. 1335, כפר-סבא, 44113
או לחשבון מס. 119442 בבנק הפועלים סנף 679- טשרניחובסקי, כ"ס

בהודעה הבאה נפרסם פרטים לגבי שיירת מים לקרוואת המתוכננת ל- 7.8.09
פעילויות מתוכננות נוספות: הפגנות מחאה, עצומה, מכתבים, פניות לחכ"ים, לשגרירויות ולארגונים בי"ל

לפרטים ותגובות: יובל- 050-7336117. יעקב- 050-5733276, 09-7670801. במייל: manor12@zahav.net.il

רקע: מאז הכיבוש ב- 67 ישראל השתלטה על רוב מקורות המים בגדה המערבית, המנוצלים לטובת ישראלים בכלל ומתנחלים במיוחד. אקוויפר ההר ממנו מופקים מדי שנה 600 מיליון ממ"ק, נחשב כ"מאגר משותף" שישראל רשאית להשתמש בחלק ממנו – אך בודאי לא בחלוקה הקיימת היום, כאשר 80% מן המים נלקחים לשימוש ישראלי ואילו למיליוני התושבים הפלסטינים מוקצית "מכסה" של 20% בלבד. מאגרי מים אחרים, כגון בבקעת הירדן, מוקדשים ברובם לשימוש ישראלי ולפלסטינים נותרות כמויות מועטות בלבד. גם לפלסטינים בהר חברון, ובמיוחד בדרומו, יש בעיה קשה במיוחד של מחסור במים. הצריכה הממוצעת לנפש לצרכים ביתיים ועירוניים עומדת בישראל ובהתנחלויות על 235 ליטר ליום, ובפלסטין על 66 ליטר בלבד. 227,500 נפשות ב- 220 כפרים אינם מחוברות כלל לרשת המים. 190,000 נוספים זוכים לרשת מים מצומצמת וחלקית.

הסכמי אוסלו הנציחו את השליטה הישראלית על מקורות ושאיבת המים. הפלסטינים הניחו אז כי מדובר בהסכם ביניים זמני וכי לפי לוח הזמנים שנקבע תקום עד מאי 1999 מדינה פלסטינית בעלת שליטה על המשאבים הטבעיים. המשך המחסור החמור במים מגביר את תחושת המרירות והזעם בקרב הפלסטינים.

מעט המים שמועברים לפלסטינים אינם מחולקים בצורה שוויונית. ככל שהמים עוברים מרחק גדול יותר בצינורות כך פוחתת הכמות המגיעה ליעד הסופי, ככל שהבית נמצא גבוה יותר כך פוחת לחץ המים בצינורות, ולבתים הגבוהים ביותר אין מים בכלל.

הכפר קרוואת בני זייד, הבנוי על צלע הר, הוא דוגמא בולטת למצב הקשה. לאחרונה ביקרו בכפר זה פעילי שלום ישראלים ושמעו בפירוט על המצוקה הקשה. תושבים רבים שלביתם לא מגיעים מים זורמים נאלצים לרכוש מים ממיכליות במחירים מופקעים – עד 40 שקלים לממ"ק מים, פי עשרה ממחירו בישראל או בהתנחלויות. יש משפחות המוציאות עד מחצית ההכנסה החודשית על מים. מעין עבוד, שלפני הכיבוש סיפק את צרכיהם של תושבי הכפר, נמצא בשליטת "מקורות" ורק חלק קטן ממימיו מגיע אליהם.
אספקת מים בכמות מספקת לאזרחים הפלסטינים - לצרכים ביתיים, ציבוריים וחקלאיים – אינה "טובה" או "חסד". זוהי חובה חוקית ומוסרית, והפרתה היא עבירה חמורה על החוק הבינלאומי.

הארגונים השותפים למסע המחאה: אנרכיסטים נגד הגדר, בת שלום, גוש שלום, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, הוועד הישראלי נגד עינויים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, יש גבול, סדקה-רעות, קואליציית נשים לשלום, רופאים למען זכויות אדם,

No hay comentarios:

Publicar un comentario en la entrada